אני שואף לגשת לנושאים של טיפוח משמעות ותבונה בחיים במחצית השנייה של חיינו בעיקר דרך פריזמה של שלוש דרכי חשיבה הקרובות לליבי, ושאותן למדתי וממשיך תמיד להיות "תלמיד" בהן: אימון לחיים, סייג'ינג ולוגותרפיה. זאת דרך מלאת-סקרנות, תהיה, והתבוננות: דרך המקיפה את המנעד בין השלמה עם הדברים שאין באפשרותנו, לשנות את מה שניתן לשנות, מתוך תשוקה רבה לחיות את החיים במלואם, מתוך הערכים הפנימיים שלנו. במילותיו של ויקטור פרנקל, "במקום לשאול, "מהי משמעות החיים שלי?", עלינו לשאול: "מה החיים מבקשים ממני?"

Sage-ing היא פילוסופיה ותפיסה מעצימה אשר משחררת אותנו מהאמונה המגבילה שההזדקנות היא כולה תקופה של אובדן, היחלשות, "דחיקה לשוליים" ו"הפסקת החיים בהדרגה". הראייה ההוליסטית של סייג'ינג מעודדת אותנו לראות את ההזדמנויות הפנימיות והרוחניות" שהזדקנות עם מודעות מאפשרת לנו בקצירת תבונתנו של ניסיון ולמידה של חיים ארוכים. אפשר למנף את האפשרות שלנו להתחבר לסיפור חיינו, להשקיע זמן בדברים ולאנשים האהובים עלינו, לחנוך ולתת לאחרים ולחברה, ליצור ולהשאיר את מורשתנו הייחודית לדורות הבאים.

לוגותרפיה היא גישה ופילוסופיה טיפולית קיומית הרואה בבני אדם מונעים בחיים בעיקר על ידי חיפוש וחתירה אחר משמעות. מדובר בחיזוק הגרעין והערך העמוק ביותר של אנושיותנו, לבחור את הגישה שלנו בכל מצב ולהיעזר בעוצמתה והשראתה של הרוח האנושית שלנו בכל עת ובכל זמן שנדרוש זאת. לוגותרפיה מחברת אותנו לתקווה ואהבה.

אימון לחיים הוא מודל רב עוצמה המאפשר לנו להאמין בתשוקות, בחלומות ובפוטנציאל האנושי שלנו. מדובר בגישה מעשית הרואה בשינוי פתח להזדמנות, דרך אפקטיבית להביא את השינוי המיוחל: דרך ההתגברות על האמונות המגבילות שלנו, ראייה "מחוץ לקופסה", הגדרת מטרות נכונות, התווית תוכניות, לקיחת אחריות ובנייה ויישום חזון "לגרום לזה לקרות".