בניו יורק
בילדותי, עמוק בתוך התרבות היהודית-אמריקאית של ניו יורק, שהיתה עבורי סביבה מסורתית ולעיתים אורתודוכסית, אני נזכר שהייתי שומע לא פעם (במיוחד בקרב האנשים האורתודוקסים יותר במשפחתי), דברים מעין אלה, "רוני, תלמד כמה מה שאתה רוצה, אבל בסופו של דבר תזכור, שהכל נמצא בתלמוד שלנו". המילה "תלמוד" פירושה "למידה, הדרכה." התלמוד הוא הטקסט המרכזי ביהדות האורתודוקסית והיא מורכבת בעיקר מדיונים ופרשנויות על כמעט הכל, אך בעיקר על הלכה יהודית והחשיבה, דעות ודיונים סביבה. מעולם לא קניתי את הפרספקטיבה הדוגמטית הזאת, "שהכל אצלנו", חוץ מחוסר האמת שבזה, תמיד חשתי כמה בקלות היא גורמת לפחד מזרים, חוסר כבוד, סגירות, ואף לשנאת זרים. נחנקתי.
בישראל
בהמשך, לאחר עליתי ארצה בגיל 21, ולאחר שירותי הצבאי, יצאתי למסע למזרח אסיה שהיתה אמורה להיות מסע שיקח אותי דרך כמה הרים יפים ומקומות נפלאים לתקופה של כ 6-12 חודשים. בכלל לא יכולתי להעלות על דעתי שזה יכול להימשך כמעט 5 שנים, ושהוא יהפוך למסע טרנספורמטיבי של חיפוש, לימוד והעמקה רוחנית ותרבותית, דבר שיאתגר וישנה את ההגדרה העצמית שלי כמו ששום דבר אחר לא יכול היה לעשות במשך כל ימי חיי. נחשפתי לעולמות חדשים ושונים מאוד מאוד.
בהודו
כשהגעתי להודו והסתובבתי לבד במשך כחצי שנה, אהבתי לשוחח עם אנשים רבים ומעניינים. שמעתי פעם אחר פעם את הדעה כי "האמת" נובעת בעיקר מהמסורות העתיקות של הודו, שכן "היינו כאן לפני שכל המערביים נכנסו למשחק." חשבתי שזה מעניין לשמוע. היה לי מוכר מאיזשהו מקום...
בסין ובטייוואן
המסע שלי הביא אותי לסין, אחר כך גרתי שנה בטייוואן, שם למדתי את הדמויות הכתובות של השם בסין בסינית 中国 (Zhongguo), , פירושה "ממלכה מרכזית". אתם מבינים את הרעיון, כן? "אנחנו, הסינים, אנחנו = מרכז העולם". אז, בשנת 1983-84, אני חייב לציין ש"מרכז העולם "נראה לי מקום די מדכא, שכן הקומוניזם חנק את ליבם ואת רוחם של יותר ממיליארד איש.
ביפן
דרכי בחיים הביאה אותי ליפן, שם חייתי שנתיים וחצי, והקדשתי את עצמי ללמוד את אומנות הלחימה "אייקידו", את השפה והתרבות היפנית. כאן ב"ארץ השמש העולה" (העם היפני מכנה את ארצם "ניפון" או "ניהון", שתרגום מילולית פירושו "מקור השמש"), הייתי לנצח "הי-נה גאייג'ין", מונח יפני עממי ל"מוזר", " זָר". הכי קרוב לעולם שאני גדלתי בו- החלוקה בן "יהודי" ו "גוי". יפן השתנתה מאוד בדורות האחרונים, אך מסורות ישנות ומושרשות היטב משתנות באטיות, כמו גם המסורת שיש את "החוכמה שלנו" ויש "כל השאר".
חזרה בישראל
שנים לאחר מכן, כשהייתי בישראל, ראיתי את אחד הסרטים האהובים עלי בכל הזמנים, "החתונה היוונית היוונית שלי" , ."My Big Fat Greek Wedding" האם ראיתם את זה? דמות מרכזית היא האב היווני-אמריקני שתמיד אומר לכולם בכל הזדמנות, "תן לי כל מילה, ואני אראה לך איך השורש הוא יווני". התפוצצתי מצחוק, אותה הגברת בשינוי האדרת. רק עם סופלקי.
התבונה היא מכל מקום
התבונה אינה יודעת גבולות. היא נוצרת כל פעם מחדש כל רגע, וגם נבנית מכל התבונה שהיתה קודם לכן וממשיכה להתפתח ולהשתנות. תנו לי מילה ואני אראה לכם שהשורשים נמצאים בכל מקום! התבונה היא החיים. בתרבות היהודית לדורי דורות מרימים כוסית עם הברכה, "לחיים!" ,ומה זה אומר? "לחיים!" שהחיים נמצאים בכל מקום, התבונה נמצאת בכל מקום. היא לא יודעת גבולות.
לחיים!