ברגע זה, כשראש השנה היא רק כמה שעות בעתיד, אני עוצר רגע ומתבונן בשנה שעברה עלינו: איזו מכה היא היתה! אני בקושי זוכר את החיים שלנו לפני 8 חודשים, זה נראה לי 8 שנים. העולם זז, קפץ, למקום לא טוב, מקום מערער, לא ידוע, לא בטוח בכלום.
ומצד שני...
ומצד שני, אי אפשר אף פעם להגיד דבר כזה, כנראה, כי בכל "מכה" יש את ה "אנטי-מכה", לכל "עכשיו" יש את ה"אחרי".
למילה "שנה" יש שתי משמעויות: "שָנה" מלשון לשנות - שינוי, לעשות את הדברים אחרת, ו"שְנה" מלשון שינון, פעם שנייה, לחזור על אותו הדבר שוב.
בכל שינוי, למשהו חדש, יש את השינון לחזרה על מה שהיה. עבר- הווה- עתיד, אני מתחיל קצת לפקפק בכל החלוקה הזאת, איפה בדיוק האחד מתחיל והשני מת? אולי כך רק נדמה לנו? השנה, אמא שלי הלכה לעולמה, בגיל 91. אני מתגעגע אליה, זאת ראש השנה הראשונה בעולם שלי שהורי אינם. אף פעם לא חייתי בעולם כזה. ומצד שני, אני כל-כך מודה על כך שהיא לא כאן, כי אחרי אירוע מוחי, דמנציה ושאר קללות מהסוג הזה, מה היה פשר חייה? בשביל מה היה לה לקום בבוקר?
אבי נפטר עוד בשנה האחרונה. סיימנו את ה"קדיש עליו", התחלנו אותו בשביל אמא. אז הוא "עבר", נכון? איזה עבר ואיזה בטיח! אין יום שאני לא "נתקל בו" באיזשהו אופן. לא בהכרח בו, אבל בסיפור שלו, במורשת שלו, בזיכרון עליו. בחלק שלו בתוכי. הודות לכישורים שלו אני מסוגל לכתוב את הפוסט הזה. אז איפה ה"עבר" ואיפה ה"הווה"?
השנה הפרנסה היתה על הפנים. אך מצד שני, כתבתי שני ספרים, אחד בעברית ואחד באנגלית, השקתי אתר חדש וקפצתי עם כל מה שיש לי לתוך עולם מקסים- "איסוף התבונה של הגיל". אז היא היתה עבורי שנה של "מכה" ו"אנטי-מכה" גם יחד.
במעגל הזה בין "שינוי" ובין "שינון" אנחנו הולכים בדרך שבה אנחנו הולכים בחיים. לפעמים מודעים יותר, לפעמים בכלל לא. נראה לי שהאתגר הוא לא "לפרוץ את אזור הנוחות", הביטוי השחוק הזה, אלא לשחק איתו מעט. ללמד את האזור הזה שיש מקומות שחייבים שינוי, שרק לא יפריע למקומות שמוטב לשנן.
אנו זוכים כל שנה להזדמנות נוספת, להתחלה חדשה. יש, יש למה לקום בבוקר. ועוד איך.
מאחל לכולנו שנה של בריאות לפני הכל, שגשוג כלכלי ומקצועי, אבל לא לשכוח את האהבה, המשפחה, והמשמעות שלנו בחיינו- שנה טובה!
2Dan Bibro and Rashmi Sinha 2 Comments